X
X הפניקס אישי

תמונת מצב עדכנית, הדפסת אישורים, עדכון פרטים אישיים ועוד

כניסה להפניקס אישי

חרדות

מאת:  
פורסם בתאריך: 9 ינואר, 2012
זה תופס אותנו לרוב בסביבות גיל 30. התקף חרדה. דקות של אימה ופחד מוות. למה? איך? וכיצד להתמודד.
​יום בהיר אחד, אמצע שום כלום. לפתע הלב דופק חזק בקצב מטורף. הפה יבש. רעידות בגוף. זיעה קרה. סתם כך. המחשבה הראשונה שעולה היא שאתם חווים התקף לב. איזה פחד.
אחרי כמה דקות זה עובר, אבל אתם לא מבינים מה קרה, למה זה קרה ומה פתאום ברגע זה, כשנכנסתם לישון או באמצע טיול ברחוב. מבלי שתהיו מודעים לכך, מתחילה פרשנות למה שקרה וכולה מבוססת על הפחד מהסיכוי שזה יקרה עוד פעם. חוסר הידיעה לגבי מה הוביל את הגוף שלכם לחוויה הלא סימפאטית הזאת, מוביל לאובדן אמון בגוף ובמוח שלכם. מאותו רגע, תחושת איבוד השליטה על עצמכם מתחילה להתעצם, ומנגד, התנגדות מוחלטת למה שאבד לכם.
 
מאותו רגע, כל מה שמחכה מאחורי הפינה הופך לטריגר פוטנציאלי להתקף הבא שאותו אי אפשר להכיל. בכל יום שעובר, החיים הופכים להיות מפחידים יותר ויותר. כל מה שאתם מתעסקים בו, זה כיצד להמנע ממצבים שידליקו את ההתקף. פאניקה. שיגרת היום שלכם משתנה בגללה כי אתם מפחדים. הפחד התמידי הזה מתסכל ומוליד עצבות נוראית. אין אור בקצה המנהרה. לא ברור לכם מה קורה ולמה זה קורה לכם. התקפים נוספים מגיעים. תכיפותם עולה. מתחילים לפחד לחיות. נסיונות הבריחה מהחיים כאיום מעייפים אתכם. אתם תשושים, מובסים ומנוהלים ע"י הפאניקה. לא מזהים את עצמכם יותר. אתם צלם אנוש ומפתחים דיכאון עמוק מאוד.
 
15% מקרב האנשים שסובלים מהתופעה הכה שכיחה הזו, מתאבדים. רק כי לא טיפלו בעצמם. כי לא ידעו שאיש לא מת מזה.
רבותי, התקפי חרדה ופאניקה כה שכיחים, שאם תערכו סקר בקרב מכריכם, אל תתפלאו לגלות שכמעט כולם ישתפו אתכם באותו הדבר.
 
נעשה סדר בדברים. חרדה היא מנגנון טבעי וחיוני להשרדות שלנו. היא מפעילה בגוף את כל האלמנטים הדרושים לו כדי לשרוד מצב של סכנה. אם אתם משוטטים ביער ונתקלים באריה, יש לכם מספר אופציות: להלחם בו, לברוח מהר או לקפוא במקום. באנגלית המנגנון הזה מכונה FFF כלומר - Fight/ Flight/ Freeze. מה שקורה בגוף, הוא בדיוק מה שמתואר בתחילת המאמר: דופק גבוה, אדרנלין, זיעה קרה, נשימה מוגברת והרבה פחד.
כשמנגנון החרדה הזה, מופעל כשחתול פרסי עושה לכם "מיאו", זה אומר שהיה לכם "קצר" בראש. ומכיוון שהמנגנון הופעל בעקבות ארוע שלא אמור להפעיל אותו, כל התקף שמגיע בעקבותיו הוא למעשה התקף פאניקה, שמשמעותו הפחד מהפחד.
מדוע הקצר הזה קורה, לא בדיוק יודעים. ניתן להניח שמדובר ב"באג" שמתרחש פעם פעמיים בחיים.
 
אסכולות פסיכולוגיות מסוימות, גורסות שהבאג הזה הוא תולדה של עומס נפשי עמוק. יש הגורסים כי העומס הזה משוייך לקונפליקט פנימי קשה וממושך, בין מה שהלב רוצה לבין מה שהשכל רוצה.
 
אז מה עושים?
לרוב, טיפול משולב של כדורים אנטי חרדתיים או אנטי דכאוניים, לצד טיפול נפשי כלשהו. הטיפול הכימי מחזיר את מוח המטופל לערכי נורמה, בהקשר של חרדה ודיכאון, כך שהוא מסוגל להתפנות נפשית לחקירה עצמית ולאתר את המקור לחוסר השקט שהוביל ליציאה מאיזון גם במישור הפיסי.
 
את הכדורים תקבלו מפסיכיאטר, רק לאחר איבחון. את הטיפול הנפשי, תעברו אצל פסיכותרפיסט.
ישנן עדויות של אנשים שויתרו על הטיפול הכימי והצליחו לצאת ממעגל האימה בלי הכדורים. לעומת זאת, טיפול בכדורים בלבד, יהפוך אתכם למכורים אליהם ותו לא.
 
אם אתם כבר סובלים מחרדות ברמה כזו או אחרת, זכרו שלא מתים מזה. אותה פיסיולוגיה תופעל אצלכם גם כשתעמדו מול תהום, או ברכבת הרים ממש גבוהה. זו פיסיולוגיה הישרדותית שמטרתה לשמור עליכם ולא לחסל.
 
טיפ קטן לאמצע התקף – צאו לריצה, או הליכה נמרצת מחדר לחדר בבית. או, עמדו מול הסיפריה שלכם וקראו בקול רם את שמות הספרים או הדיסקים שלכם. זו מניפולציה על המוח. אמנם ההתקף חולף לבד אחרי מספר דקות, אך למי שחווה אותו, אלו דקות אימה ניצחיות. הסתה של המוח למחשבות לינאריות פשוטות, כמו לקרוא או לספור דברים בקול רם, מחסלת את ההתקף מהר ובקלות.
 
machina: 0DMZFEP2
צ'אט עם נציג